Иврит

“חשבתי שתמיד יהיה לי עוד זמן.” כשהמלך לחש את המשפט הזה, משהו בלב של כל אישה באולם נשבר מעט.

“אני לא יודעת למה… אבל כשהוא עצוב, הוא נראה בדיוק כמוני.” המילים של הילדה פילחו את הדממה.

הדממה בבית הייתה כל כך כבדה, שאפשר היה לשמוע את הלב של אייל דופק.אבל מה שכאב לו באמת — זה לא השקט.

לפעמים האמת הכואבת ביותר מגיעה מאוחר מדי. לפעמים אנחנו מגלים שהאנשים שאהבנו יותר מכל ניסו לדבר אלינו

“יש כאב אחד שאף אמא לא מוכנה אליו באמת – הרגע שבו הילד שלה עדיין חי, אבל כבר לא מביט בה כמו פעם.”

מעולם לא חשבתי שדמעות יכולות לחכות עשרים שנה. אבל לפעמים הלב שומר בתוכו כאב כל כך עמוק, עד שהוא מחכה

“האמת הכואבת ביותר בחיי,” לחשה האישה המבוגרת בקול רועד, “היא שלא איבדתי את בתי ביום

„Manchmal tut nicht das weh, was Menschen dir nehmen. Sondern das, was sie dir nie geben wollten: deinen Platz.

לפעמים הכאב הגדול ביותר לא מגיע ברגע שמשפילים אותך. הוא מגיע אחר כך. בלילה שקט. כשאין יותר אנשים מסביב.

הרגע הכי קשה בבגידה הוא לא הצעקה.זה השקט שאחריה. נועה רז ישבה על רצפת המלון הקרה, הידיים שלה רעדו, והעיניים